|
מתוך העצב שלי נגעת בי וחיזקת.
מתוך החושך הארת לי שאפשר.
אל תוך עינייך התקפלתי כעובר
ובכיתי ולחשת לי שמותר.
מתוך מה שאת, קיבלת אותי,
אל תוך הכאב שלך כאבתי אני,
רחוק ונידמה שאף פעם,
חיבקת והפכת לעכשיו.
ואז הגיע בוקר ושמש עלתה
והודיתי בפעם המיליון לאלוהים
ולמלאך ששומר עלי תמיד,
רק שהפעם הוא לבש את פנייך ואת חיוך המרגיע
וידעתי שאל תוך החיים שלי
ממש ברגע האחרון, הגעת,
תודה.
|