עשרת כללי הזהב בניהול משפחתי איכותי – חלק ב'- מאת אלון גל

אז כבר זיהנו שפעמים רבות אנשים מתנהלים לא מאזור הידיעה, אלא מהאזור המוכר, האוטומטי, התנהלות שפעמים רבות מביא אותנו לתוצאות ממש לא רצויות ואנחנו לא יודעים למה. היום נמשיך לזהות כללי זהב להתנהלות משפחתית איכותית ונמשיך ללמוד איך  לעשות אחרת.

6. אחריות = פתרונות:
שיחה על אשמים ואשמה היא שיחה מבוזבזת. האשמות והלקאות עצמיות גורמות לעייפות, בזבוז ותחושת כשלון.
ביציאה לתהליך מצויניות משפחתית השיחה הרלוונטית היחידה היא – "אז מה עושים               עכשיו".
אדם אחראי הוא אדם היוצר פתרונות, מכוון לעתיד, ושואל עצמו כיצד הוא יכול לשנות את המצב.

7. אין מצוינות בלי אמונה עצמית:
כיצד תדרשו תנאים איכותיים במקום העבודה אם אינכם בטוחים באיכות האישית שלכם?
כיצד תנהלו שיחה על שיפור תנאים בבנק לפני שתכירו בזכותכם להתחשבות ושותפות?
כיצד תרחיבו את העסק שלכם ללא אמונה ביכולתכם להצליח?
פעמים רבות בבסיס הבעיה המשפחתית ניתן לזהות אמונה עצמית ודימוי עצמי נמוך.
פנו אל הקרובים אליכם ושמעו מהם כמה "מגיע לכם" אהבה והצלחה.

8. לא "כל מה שכולם עושים":  
אחרי אלפי תהליכי אימון, עובדה אחת ברורה לי מעבר לכל ספק – זה "שכולם עושים ככה" לא הופך את זה לנכון.
בדיוק הפוך, יש סיבה לכך שכל כך הרבה משפחות ואנשים חיים בהשרדות ובינוניות והסיבה היא מערכת אמונות וגישות מקובלות שאינן תומכות בתהליכי צמיחה.
דוגמאות? בבקשה:
כמעט כולם יגיבו לכך "שבכל מקרה – עדיף לקנות בית מאשר לחיות בשכירות".
טעות! במקרים רבים עדיף לשכור בית באזור איכותי יותר והוצאה נמוכה יותר עד שיתאפשר אחרת.

9. הישגיות – לא רק פיסית:
רוב בני האדם מתייחסים להישגיות דרך המימדים הגשמיים, מימדים הקשורים ברובם לכסף. בעולם העסקים, ארגונים ועסקים מדברים על: יותר מכירות, יותר מוצרים, יותר יעילות וכדומה. בסביבה המשפחתית, הישגיות נמדדת דרך נושאים כמו משכורת גבוהה יותר, בית גדול יותר וחשוב שיהיה בשכונה נחשבת, רכב משוכלל וחדיש יותר. באקדמיה, הישגיות נמדדת דרך ציונים, יותר תארים, יותר פרסומים ולא פחות חשוב, יותר תקציבי מחקר.
ואכן, היבט חשוב של הצלחה מופיע בתחום הפיזי כמותי, מדיד.
אולם קיים צד נוסף להישגיות, חשוב לא פחות, והוא ההישגיות הערכית, כלומר: חברות, אכפתיות, שרות, שליחות, הנאה וכדומה.
שניהם קשורים, שניהם חשובים והם בלתי ניתנים להפרדה. 
נשאלת השאלה מי מוביל?
מרביתנו, בתרבות המערבית, חושבים ופועלים דרך התפיסה שהצד הגשמי הוא המוביל. אנשים חיים בתפיסה של "אם יהיה לי כסף אני אהיה מאושר", ארגונים מניעים את עובדיהם דרך תגמול כספי ומזניחים את ההיבטים הערכיים. מנהלים מודדים ו"דורסים" תוצאות פיזיות ומזניחים את ההשקעה ביצירת אווירה תומכת מפרגנת ומוקירה.
בפועל ההיבט הערכי הוא המוביל. אם ניקח לדוגמא, אדם המגיע לסביבת עבודה, החוויה הערכית שלו היא מתח, לחץ, חשש שכל טעות קטנה תגרום לתגובה תוקפנית ממנהליו. באופן די טבעי אותו אדם יתעסק ב"רק לא לחטוף", בחישובי סיכונים איך לא לטעות. יוזמתו תפחת ומכאן תוצאותיו יצנחו. לעומת זאת, אותו אדם, עם אותן יכולות, בסביבה אחרת שבה הוא חווה תמיכה, אנושיות, איתגור, והוקרה, מן הסתם יוזמתו תעלה, מעורבותו תגדל ומכאן גם תוצאותיו הפיזיות-גשמיות ישתפרו משמעותית. כלומר ניתן לראות כי לאורך ציר הזמן, הצד הערכי הוא המוביל וכאשר נוצרת השגיות ערכית הסיכוי ליצור השגיות גשמית עולה משמעותית. 

10. רוצים להצליח – " עלו על המגרש"!:
לא ניתן "לנצח במשחק" בלי "לעלות על המגרש". עליה על המגרש משמעותה מעורבות, שיתוף, התנסות ומוכנות לטעות.
חלק מהאנשים, בכדי להמנע מתוצאות בלתי רצויות ומחוויית הכישלון, בוחרים להשאר מחוץ למשחק. הדרך שבה הם עושים זאת: הם יושבים בצד, מבקרים, שופטים ומעלים טעות כלפי מי? כלפי כל הסביבה: הארגון, המנהלים, הלקוחות, הכפיפם, המצב במשק, ויוצרים לעצמם סדרה של תירוצים, מנומקים היטב, למה אי אפשר להשתתף במשחק.
להיות על המגרש פרושו להיות עסוק בעשייה, להשפיע ככל שרק ניתן, לקחת סיכון,להעיז. נכון, לעיתים בתוך המשחק יופיעו תוצאות בלתי רצויות ויווצרו אכזבות, אולם, רק על המגרש יש סיכוי ליצור הצלחה והשגיות.   

אודות המחבר:
אלון גל ,מנכ"ל תות תקשורת ותוצאות
מנחה התכנית "משפחה חורגת"
מומחה לאימון אישי ואימון עסקי