11/16/2008 3:34:56 PM

אהבתי

11/24/2008 3:04:30 AM

אהבתי

11/24/2008 11:17:18 AM

אהבתי את הסיפור ויותר מזה אני מוצאת שהוא מאוד משקף את המציאות אם כי תמיד יהיו כאלה ממרומי מקומם או מעמדתם שיקלו ראש בכוחו של הקטן וה"חלש".

11/26/2008 10:46:31 AM

אהבתי , תודה רבה !
רק שבמציאות הנוכחית כיום יש מדי "עכברים" והנמשל ברור, אבל זה לא כל כך קשור.
ישר כוח

11/29/2008 4:39:36 PM

יפה מאוד וכולכךךךךךךךךךךך נכון

12/5/2008 9:02:20 AM

מחוייך ועם זה רציני,זה נכון
תודה!

12/10/2008 1:54:32 AM

יפה מאד מוסר השכל כל כך נכון שאנשים לא מבינים עד כמה..

12/13/2008 4:24:48 PM

נהדר ומעורר השראה
רמי
www.pow.co.il

12/15/2008 2:08:01 PM

אני הייתי מאומנת של טל בן נון וברצוני לומר לך שכשהחלש מאוים צריך להקשיב להפנים ולפעול כדי לעזור לו גם עם הסכנה ניראת רחוקה מאיתנו
כפי שאמרת זה יכול להיות סופם של כול הסובבים תודה על הדרך והעזרה שלכם כגוף ושל טל כאדם מדהים שאין כמוה

12/21/2008 7:19:11 AM

נכון, גם מצד שונה:
הסולידריות, הערבות זה לזה, החמלה האנושית-
תדאג לחלש מתוך "לשמה", מתוך מותר האדם, לא כי זה נוגע לך.
ולמי שזה לא מספיק-
יש את משל מלכודת העכברים היפה והנכון, שמראה שבסוף זה יכול להגיע גם אליך. אז תעזור לחלש כי מחר זה אתה.

12/31/2008 11:09:00 AM

ענק ענק ענק
פשוט וחכם כל כך,אם רק נהיה מאוחדים נחכים ונדע לעזור אחד לשני נהיה למעצמה אדירה, אני רואה זאת בעסק הקטנטן שלי.

1/2/2009 11:40:03 AM

מקבילה במציאות לסיפור היפה הזה שמעתי לפני כשנה מקולגה שלי שחי בלוס אנג'לס. שמו דיימון והוא אפרו-אמריקאי ובזמן שהסתובב עם חברו ההיספאני בחוצות לוס אנג'לס, ראו שניהם גלוח ראש לבן מרביץ לבחור יהודי (שהם מכירים) ושובר את אפו, סתם ככה, בלי כל סיבה.
דיימון אמר לחברו ההיספאני שצריך לנסות לעשות משהו לנסות למנוע הישנות של דברים כאלה, וחברו הגיב "למה? הם תוקפים רק יהודים, זה לא קשור אלינו". ואז דיימון השיב: "אם תבדוק טוב את האג'נדה של האנשים האלה תבין שאנחנו הבאים בתור"...

1/2/2009 3:50:03 PM

כל המגיבים כאן גיבורים גדולים בתיאוריה . נראה אתכם במציאות, כשתעמדו מול האופציה או לעזור לחלש שבו מתעמר איזה שהוא בריון או להתעלם. אתם תבחרו להתעלם כי פשוט תפחדו מהבריון.
את משל העכבר הזה לא תזכרו באותו רגע, הפחד ישתק אתכם אתם תעמדו מהצד ותסתכלו איך הבריון מחסל את העכבר החלש .
ובאמת - מחר הוא יחסל אתכם , אם לא הוא - אז חבר שלו .
אבל אין מה לעשות זה הטבע של חיית האדם . מסתכלים רק על הסנטימטר הקרוב ביותר ולא על העתיד באמת. שכולם ימותו העיקר שעכשיו אני חי.

1/5/2009 4:24:57 AM

סיפור יפה, מוסר השכל כל-כך נכון, שיש לאמצו.
זה מזכיר לי נושא אחר, קצת שונה, עליו כתב גולדהארט בספרו המטרה (ואולי נאמר לפניו על-יד אדם אחר) - הקצב של עבודתה של קבוצה נקבע תמיד לפי החוליה החלשה. הקשר לסיפור הוא - שגם כשרואים שהחוליה החלשה מתפקדת באיטיות שלה, יש להבין את הסיטואציה, לפעול בהתאם על מנת למקסם את הפעילות והעבודה שניתן להפיק. בסיפור דלעיל, העכבר, שהיה לכאורה סוג של חוליה חלשה - לפי האופן בו החיות החשיבו אותו - קבע בסוף את החלשותן ומותן של שאר החיות החיות. הקשר בין הסיפורים מעט מאולץ, אבל אני רואה אותו מבצבץ לו מאי-שם.

1/5/2009 10:53:44 AM

ובתגובה לתגובה בה קראו לנו "גיבורים"- לא צריך להיות גיבור בשביל להיות שם בשביל החלש ,צריך פשוט לזכור שגם אנחנו חלשים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גם אם רק לפעמים.